בדיקת הדם הרלוונטית ביותר עבור חולי שיגדון היא בדיקה שמטרתה לבדוק את ריכוז חומצת השתן בדם. בדיקה זו משמשת הן לאבחון המחלה והן לניטור רמת היעילות של הטיפול הניתן לחולים.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבזמן התקף של מחלת גאוט ישנה חשיבות עליונה להוריד את ריכוז חומצת השתן בדם במהירות האפשרית ולכן בדיקה זו מסייעת לבדוק האם אכן הטיפול הצליח למלא את המטרה שלו.
בדיקת ריכוז חומצת השתן בדם משמשת לצרכים נוספים כמו לדוגמה לאבחון ומעקב אחרי חולים הנוטלים תרופות שונות שתפקידן להעלות את רמת חומצת השתן בדם, חולי לימפומה או חולי לוקמיה הסובלים מהרס של תאים סרטניים הגורם לשחרור של חומצת שתן לדם, אבחון ומעקב בחולים הסובלים מהפרעות שונות בחילוף החומרים של הפורינים ועוד.
הבסיס הפיזיולוגי לבדיקה
חומצת השתן היא למעשה תוצר קצה בתהליך חילוף החומרים של הפורינים אדנין וגואנין, שתיים מאבני הבניין של חומצות הגרעין. סך הכול כשבעים אחוז מחומצת השתן המיוצרת מדי יום בגופנו מופרשת דרך הכליות. לפיכך גם ירידה בתפקוד הכליות בשיעור של חמישה עד עשרים אחוז בלבד יכולה להתבטא ברמה גבוהה של חומצת שתן בדם.
חשוב מאוד לציין כי אין די בבדיקת הדם בשביל לאבחן בוודאות כי הנבדק אכן סובל ממחלת שיגדון ולכן הבדיקה מהווה רק חלק ממכלול הבדיקות השלם הדרוש לקביעת הדיאגנוזה. בנוסף לכך, לא תמיד קיימת התאמה בין רמות חומצת השתן בדם לבין התסמינים הקליניים שמציג החולה. כך לדוגמה ישנם מטופלים שמתחילים לסבול מתסמיני המחלה כאשר רמות חומצת השתן בדם לא גבוהות במיוחד ועומדות על שישה מיליגרם לדציליטר ולעומת זאת ישנם מטופלים שגם ברמות הגבוהות מתשעה מיליגרם לדציליטר לא יסבלו מתסמינים כלשהם.
ישנה חשיבות עליונה לכך שממצאי הבדיקה ישקפו את מצב חומצת השתן בדם בשגרה. אי לכך, יש להימנע מנטילת תרופות שעלולות להעלות או להוריד את רמות חומצת השתן ומצריכת משקאות שונים שעשויים להשפיע על רמות החומצה. בהתאם לזאת יש להתייעץ לפני הבדיקה עם הרופא המטפל. כך לדוגמה רבים לא יודעים זאת אבל ויטמין C הנצרך במינון גבוה גורם לעלייה ברמות החומצה בדם והדבר נכון גם בנוגע למשל לחומצה ניקוטינית, תרופות משתנות כמו לדוגמה פורוסאמיד ותיאזיד, משקאות אלכוהוליים ועוד.
כמו כן מומלץ שלא ליטול כשמונה שעות לפני הבדיקה אספירין במינון גבוה, קומדין, אלופורינול וקורטיקוסטרואידים, הגורמים לירידה ברמות חומצת השתן. פעילות גופנית מאומצת גורמת לעלייה ברמות חומצת השתן ולכן מומלץ גם כן להימנע מביצוע פעילות גופנית בעצימות גבוהה עד שמונה שעות לפני הבדיקה.
בדיקת תפקוד כלייתי
אחת הסיבות כפי שציינו לעלייה ברמות חומצת השתן בדם היא ירידה בתפקוד הכלייתי, המתבטאת בהאטת קצב הסינון הכלייתי. אי לכך, כאשר מתקבל ממצא של רמות חומצת שתן גבוהות בדם, לא אחת יופנה החולה לביצוע בדיקת דם לבירור קצב הסינון הכלייתי. בדיקה זו נקראת בדיקת קראטינין. הקראטינין היא מולקולה הנוצרת מקראטין, מולקולה המשחקת תפקיד מרכזי בתהליכי ייצור האנרגיה בשרירים.
באדם הבריא, רמות הקראטינין בדם משקפות את מסת השרירים בגוף שכן הן לא מושפעות במיוחד מהרגלי התזונה שלנו. הקראטינין מועבר לכליות דרך מחזור הדם והכליות מסננות את רוב הקראטינין המופרש בסופו של דבר בשתן. הכליות משמרות את הרמות של הקראטינין בטווח התקין ולכן אם נמצא בבדיקה שרמות הקראטינין גבוהות מהנורמה, ייתכן שיש בכך כדי להעיד על בעיה בסינון הכלייתי.
בדיקות דם נוספות
בדיקות דם נוספות יידרשו כאשר יתעורר הצורך לבצע אבחנה מבדלת בין גאוט למחלות אחרות שהיו יכולות לבוא לידי בתסמינים מהם סובל החולה. בין היתר מדובר בבדיקת דם להימצאות RF (rheumatoid factor – גורם שגרוני) המופיע במקרה של דלקת מפרקים שגרונית, ספירת דם מלאה, לשלילת דלקת מפרקים זיהומית, ANA (antinuclear antibody) המופיע במחלות אוטואימוניות מסוימות ועוד.