התמודדות עם כאב היא חלק חיוני מחיים עם שיגדון (גאוט). מאמר זה סוקר עשרה טיפים פשוטים, הכוללים מנוחה במיטה, הצבת חבילות קרח ונטילת התרופה הנכונה, על מנת להקל כאבי התקפי גאוט.
התקף השיגדון הקלאסי מתרחש אצל גבר בעל משקל עודף ששתה קצת יותר מדי ורמות הכולסטרול שלו יצאו מכלל שליטה. הוא עשוי אף לסבול מלחץ דם גבוה וסוכרת. התקף גאוט מעיר אותו באמצע הלילה עם כאב חמור במפרק הבוהן.
כמובן שאלו אינם התסמינים היחידים להתקפי שיגדון. גם נשים סובלות מהמחלה, במיוחד לאחר גיל המעבר, וכאבי ההתקפים עשויים להתרחש גם במקומות אחרים בגוף.
תסמיני התקפי גאוט – הבוהן הגדולה היא המקום השכיח ביותר לכאבי שיגדון, אך ההתקפים עשויים להתרחש גם בברך, בשורש כף היד או באצבעות. גאוט היא הסוג הנפוץ ביותר של דלקת מפרקים, והיא נפוצה אפילו יותר מדלקת מפרקים שגרונית.
תכנית נקודתית להקלת התקפי גאוט חמורים
התקף שיגדון עשוי להיות מכאיב ביותר. המפרק הנגוע מתנפח, מתחמם למגע ואדום מאוד. אפילו לחץ קל על המפרק יכול לגרום לכאב עז. למרבה המזל, ההתקפים מוגבלים, ואלו הם עשרה צעדים בהם ניתן לנקוט על מנת להתמודד עם התקפי גאוט:
- 1. ייעוץ רפואי – הדבר הראשון אותו יש לעשות הוא לוודא שההתקפים נובעים מגאוט. אם קיים ספק לגבי האבחנה, המבחן הטוב ביותר הוא הסרת נוזל מהמפרקים ובדיקתו תחת מיקרוסקופ.
- 2. מנוחה – המקום הטוב ביותר להיות במהלך התקף גאוט, הוא המיטה.
- 3. קרח – מומלץ להניח קרח על המפרק המושפע, להפחתת הדלקת.
- 4. חשיפת אזור הכאב – החלק המכאיב בגוף צריך להיות חשוף. משקל של כל חומר, כולל בגדים או מצעים, מוסיף לכאב.
- 5. הקפדה על תזונה – מחלת שיגדון עלולה להחמיר כתוצאה מתזונה עשירה בחלבון מהחי ואלכוהול, כך שיש להגביל את צריכת הבשר ולהימנע לחלוטין מאלכוהול במהלך ההתקפים.
- 6. שתייה מספקת – חשוב לשתות מספיק מים במהלך התקף גאוט. זה יכול לסייע בשטיפת גבישי חומצת השתן הגורמים למחלה, מחוץ לגוף.
- 7. תרופות נגד כאבים ללא מרשם – כגון איבופרופן, תרופה אנטי דלקתית טיפוסית (מקבוצת התרופות NSAID), המשמשת לטיפול בכאבי גאוט חמורים. אם לא קיימת מחלת כליות, תרופות מקבוצה זו הן הטובות ביותר להתמודדות עם כאבים.
- 8. סטרואידים – פרדנזון של סטרואידים יכול לשמש חולים שאינם יכולים לקחת תרופות אנטי דלקתיות טיפוסיות. תרופה זו נלקחת בבליעה, עם מינון נמוך למשל עשרה ימים עד שבועיים. אם החולה מאושפז, הסטרואידים ניתנים בצורה תוך ורידית.
- 9. התייעצות עם הרופא לגבי תרופות מיוחדות לשיגדון – התרופות הנקבעות למחלה עובדות באמצעות חסימת הגבישים בחומצת השתן המגיעים מהמפרק וגורמים למחלה. הן יעילות אם לוקחים אותן בתוך יממה מתחילת ההתקף. התרופות עשויות להיקבע לחולים הסובלים מהתקפי גאוט חוזרים, ומפריעות להתפתחות חומצת השתן.
לכל מטופל נקבע טיפול תרופתי אישי בהתאם לחומרת התסמינים, אך מטרת כל התרופות היא לסייע לכליות להיפטר מחומצת השתן.
- 10. סבלנות – לעיתים הטיפ הטוב ביותר הוא להיות סבלני ולהמתין. התקף גאוט חולף תוך מספר ימים, במהלכם יש לקחת את התרופה שנקבעה על ידי הרופא, ולהישאר במיטה.
ההתקפים מתרחשים במרווחי זמן ארוכים בקרב רוב חולי גאוט. 62% מהחולים חווים התקפים אחת לשנה, וחלקם אינם חווים התקף נוסף במהלך עשר השנים הבאות.
אך אם ההתקפים מתחילים להיות תכופים יותר, יש להתייעץ עם הרופא לגבי טיפול תרופתי לטווח הארוך שעשוי לסייע. ככל שמתחילים מוקדם את הטיפול בכאב, כך התסמינים משתפרים מהר יותר.