מדכאי דלקת שאינם סטרואידים לטיפול בשיגדון – גאוט

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

נוגדי דלקת לטיפול בשיגדון

נוגדי דלקת לטיפול בשיגדוןקו הטיפול הראשון בהתקף גאוט כולל שימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs – Non-steroidal anti-inflammatory drugs). הטיפול בתרופות ממשפחה זו גורם להקלה משמעותית ביותר בכאבים תוך ארבע שעות בלבד מהתחלת הטיפול. כמו כן השימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים גורם להיעלמות הדלקת במפרקים המעורבים תוך שבוע אחד עד עשרה ימים בדרך כלל.

לאחר שהדלקת נעלמת, אין להפסיק את נטילת התרופות באופן פתאומי, אלא להפחית את המינון באופן הדרגתי עד להפסקת הנטילה של התרופות.

אין בנמצא מחקרים שבחנו את ההבדלים ברמת היעילות של התרופות השונות בקבוצה זו. עם זאת, ידוע כי אין ליטול בזמן התקף חריף אספירין, שכן נטילה של שניים עד שלושה גרם אספירין ליום גורמת לעלייה ברמות חומצת השתן בדם. למרות שישנה דעה רווחת לפיה הטיפול המבוסס על תרופה בשם כולכיצין מאפשר להשיג תוצאות במהירות גבוהה יותר בהשוואה לטיפול המבוסס על נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, הרי שאין מחקרים שתומכים בכך.

נוגדי דלקת שאינם סטרואידים על קצה המזלג

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים הן תרופות להפגת כאבים ולהורדת חום. כמו כן כאשר הן ניטלות במינונים גבוהים יחסית, הן מסייעות להפחתת דלקות. התרופות הידועות ביותר במשפחה זו הן איבופרופן (בישראל התרופה נמכרת תחת השמות המסחריים נורופן, אדוויל וולטרן למשל), אספירין ונפרוקסן. התרופות השונות במשפחה זו ניתנות לרכישה ללא מרשם רופא.

התרופות השונות במשפחה זו לרוב ניתנות לטיפול במצבים חריפים או כרוניים הקשורים בדלקת ובכאבים. בין היתר מדובר בכאבי מחזור, דלקת מפרקים ניוונית, דלקת מפרקים שגרונית, כאבי ראש ומיגרנות, כאבים לאחר ניתוח ועוד.

מה הן תופעות הלוואי של נוגדי דלקת שאינם סטרואידים?

ישנן שתי תופעות לוואי מרכזיות המקושרות לשימוש בתרופות במשפחה זו: תופעות הקשורות לתפקוד הכלייתי ותופעות שונות הקשורות במערכת העיכול. מדובר בתופעות לוואי תלויות מינון. במקרים החמורים ביותר התרופות עלולות לגרום להיווצרות כיב ודימומים במערכת העיכול. בקרב עשרה עד עשרים אחוז מהמטופלים בתרופות מופיעות תופעות של דיספפסיה ואי נוחות בטנית. כמו כן מספר האשפוזים על רקע תופעות לוואי שמקורן בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים גבוה יחסית.

תופעות הלוואי של נוגדי דלקת שאינם סטרואידים הקשורות לתפקוד הכלייתי הן בעיקר אגירה של מלחים ונוזלים בגוף ועלייה בלחץ הדם. במקרים נדירים התרופות במשפחה זו עלולות לגרום לנמק טובולרי חריף, אי ספיקת כליות חריפה, תסמונת נפרוטית ונפריטיס אינטרבטיציאלי. תופעות אלו מופיעות בעיקר כאשר התרופות ניטלות בשילוב עם תרופות אחרות, בדגש על משתנים ומעכבי ACE.

אם החולה לא מגיב היטב לטיפול בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים או אם הטיפול גרם להתפתחות של תופעות לוואי חמורות, יש לבחור בתרופות אחרות. בדרך כלל מדובר בסטרואידים ואם ישנה התווית נגד לטיפול בסטרואידים, ייעשה שימוש בכולכיצין.

מדכאי דלקת שאינם סטרואידים כטיפול מניעתי

כפי שציינו נוגדי דלקת שאינם סטרואידים מהווים את קו הטיפול הראשון בהתקף חריף של גאוט. עם זאת, התרופות במשפחה זו לא משמשות בדרך כלל כטיפול מניעתי. אמנם טיפול ממושך בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים במינון נמוך יכול למנוע את החזרה של ההתקפים, אך לטיפול זה אין השפעה על סיבוכי המחלה השונים.

התרופה המקובלת לטיפול מניעתי היא אלופורינול, אך מאחר והיא עלולה לגרום להתקף חריף כתוצאה מירידה מהירה מדי ברמות חומצת השתן בדם, מומלץ במקביל לטפל באמצעות כולכיצין. אם קיימת רגישות לכולכיצין, ניתן לעשות שימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים במינון נמוך כמו לדוגמה באינדומד במינון של 25 מיליגרם פעמיים ביום.

מלבד מגוון הטיפולים התרופתיים הקיימים בנמצא, ישנן דרכי טיפול אלטרנטיביות בהתמודדות עם מחלת הגאוט. קיימות תרופות טבעיות בהן ניתן להשתמש ולהעזר לאחר התקף שיגדון, לדוגמה תרופות סבתא.

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

דילוג לתוכן