מחלת גאוט ודיקור סיני

גאוט היא הפרעה בין חילוף החומרים פורין, כימיקלים הנמצאים בגוף, לבין חומצת שתן ברמות גבוהות, המתבטאות בהצטברות גבישי שתן במפרקים, הגורמים לכאבים ורגישות. הטיפול התרופתי הוא סטרואידים ותרופות אנטי דלקתיות בשלבים חמורים, ותרופות מונעות הנקבעות במצב הכרוני לשליטה ברמת מחזור חומצת השתן.

בגישת הרפואה הסינית המסורתית, תזונה עשירה גורמת להצטברות לחות וחום פנימי המוביל לליחה הקופאת על שמריה, בנוסף להפרעה בטחול ובכליות. הטיפול כרוך בנקודות דיקור לטחול ולקיבה על מנת לשלוט בחום ובלחות ולהפחית את הליחה, בשיתוף עם נקודות אחרות בגוף.

פרשנות סינית מסורתית

מבחינה היסטורית, הרפואה הסינית לדורותיה מכירה את מאפייני מחלת הגאוט. היא הוזכרה לראשונה במרשמים החיוניים של ג'אנג ג'ונג-ג'ינג, שיטת דיקור שהתפתחה בשנת 300 לספירה. מחקר מעמיק על כתבים קלאסיים לגבי שיטות דיקור לבעיות רפואיות, כולל מחלות פנימיות שונות, הוביל לאיסוף מרשמים יעילים שיצרו מסה כתובה המשלבת את מה שנלמד מהטקסטים העתיקים עם תצפיות בפרקטיקות קליניות.

הידע שהצטבר מנתח ומבדיל מחלות חום על פי תיאוריית ששת הערוצים, והמחלות השונות נקבעות על פי יחסי הגומלין בין הקרביים והמעיים. כך נקבעת המערכת התיאורטית ועקרונות הטיפול של הרפואה הסינית: האבחון והטיפול מבוססים על ניתוח הסימנים והתסמינים, וחלוקת הגוף לערוצי חום וקור. הכתבים הסיניים הקדומים קובעים כי תסמונת גאוט בציר רוחני נקראת "רוח גנב", או כפי שהיא ידועה ברפואה המערבית כראומטיזם.

הרפואה הסינית המסורתית גורסת כי הסיבה העיקרית למחלה היא מזון עשיר ושמנוני המוביל לחום פנימי קפוא ולח עם הרוח וערוצים פולשים קרים החוסמים את תנועת הצ'י והנוזלים. מצב זה גורם לקיפאון לחות וחום, שהופכים לליחה וגורמים לנפיחות וכאבים במפרקים. גורם נוסף עשוי להיות חולשה פיסית, בעיקר בשל הזדקנות, המובילה להפרעה בתפקוד הטחול והכליות. המחלה מתבטאת בדרך כלל במפרקים, דרכם עובר ערוץ הטחול.

טיפול בדיקור

טיפול מסורתי נועד לנקות חום ולחות, לפזר ליחה ולהסיר קיפאון לשם עצירת הכאב והסדרת תפקוד הטחול והכליות. המטופלים מקבלים המלצות למנוחה, הימנעות מרוח קרה, תזונה נכונה ואורח חיים מבוקר, כולל הפסקת או הפחתת עישון.

בשיטת הטיפול בדיקור, נקודות ערוץ הטחול, ונקודת ערוץ הקיבה נבחרות לחיזוק תפקוד הטחול והקיבה, והסרת חום ולחות. בנוסף, משמשות שתי נקודות משלימות המפחיתות ליחה בערוצי היין, המסייעים לחיזוק הטחול והכליות, הסדרת הצ'י וזרימת הדם, ניקוי הרוח, הסרת הלחות, טיהור רעלים ופיזור קיפאון.

נקודות מקומיות משמשות להשפעה על ערוץ הכבד, ערוץ הטחול וערוץ הכעסים. יינג, המסמל את האביב, הוא נקודת ערוץ הטחול, והוא נבחר לטיהור חום ורעלים בדם כאשר מפרקי כף הרגל מושפעים מהמחלה, ונקודות האש משמשות לטיפול במפרקי היד.

נקודות הדיקור מפעילות מניפולציה דרך העור, אך במקרים חמורים מבוצע טיפול אינטנסיבי יותר. המחטים נשארות על הגוף במשך שעה בכל טיפול, ולחיזוק ההשפעה עשוי המטפל לבחור בגירוי חשמלי לקבלת עצמה מרבית על המטופל. הטיפול ניתן אחת ליום או אחת ליומיים ונמשך כעשרה טיפולים. המטופל מקבל ייעוץ לגבי שינויים באורח החיים במיוחד בכל הקשור לתזונה נכונה וצריכת נוזלים.

הצלחת הטיפול נשפטת על פי הקריטריונים הבאים:

התאוששות מלאה-  התסמינים הקליניים נעלמים לחלוטין וחומצת השתן ושקיעת הדם שבים לקדמותם. אין הישנות של המחלה בתוך שנה מההתאוששות.

שיפור במידה ניכרת – התסמינים הקליניים נעלמים לחלוטין ורמת חומצת השתן יורדת באופן סביר.

שיפור מתון – התסמינים הקליניים נעלמים או שהמטופל חווה הקלה, וחומצת השתן יורדת באופן מתון, עם מרווחים בין עליות ברמת החומצה והישנות המחלה.

חוסר שיפור – התסמינים ורמת חומצת השתן נותרים ללא שינוי.

ראו עוד על טיפולים אלטרנטיביים:

כירופרקטיקה