שיגדון, הנקרא גם גאוט הוא מחלה המתבטאת בהתקפים של דלקת במפרקים. זוהי מחלה כרונית. כמו במחלות כרוניות אחרות הבאות לידי ביטוי בדלקות, למשל קוליטיס או קרוהן במעי, גם כאן ישנן התלקחויות וישנן תקופות של שקט.
אחת הדרכים לאבחן שיגדון ולמצוא את "סל הטיפולים" המתאים לכל אדם באופן אישי היא האירידיולוגיה- אבחון דרך גלגל העין.
מהם הגורמים לשיגדון?
כאשר ישנה רמה גבוהה מדי של חומצה אורית, שהיא חומצת שתן, ישנה הצטברות שלה בדם ושקיעה של גבישי החומצה אל תוך נוזל המפרק. גבישי החומצה גורמים לאודם, נפיחות וכאבים במפרקים שונים.
העלייה ברמת החומצה יכולה לעלות בשני מצבים: כאשר ישנו ייצור רב מדי של החומצה או כשישנה ירידה בתפקוד המנגנונים המפרקים אותה בכליות ומסלקים אותה מהגוף.
בכליות יכולות להיווצר אבנים כתוצאה מעודף של החומצה. גורמי סיכון לשיגדון הם: גיל, השמנת יתר, צריכה מוגברת של בשר וגם סוכרת או בעיות לבביות. משערים כי ישנו גם גורם גנטי. בגיל צעיר יותר הסיכוי של גברים לחלות הוא גבוה משל נשים אך עם העליה בגיל הפער מצטמצם.
תסמיני המחלה
המחלה מתבטאת באודם, נפיחות וכאבים חזקים במפרקים שונים. פעמים רבות מורגשים תסמיני המחלה במפרק הבוהן, אך יכולים להיות גם בקרסול, כפות הידיים או הברכיים.
איך נעשה אבחון שיגדון בדרך סטנדרטית?
ניתן לגלות רמות גבוהות של חומצת שתן בדם באמצעות בדיקת דם, כאשר ריכוז יתר של חומצת שתן בדם מוגדר כ- 7 מ"ג לדציליטר ומעלה. למרות זאת רבים מגלים את המחלה רק כאשר ישנם כבר תסמינים ברורים של כאבים חזקים במפרק ודלקת. אז ניתן לוודא שמדובר בשיגדון על ידי ניקור אזור המפרק, שאיבת מעט נוזל ובדיקתו.
כיצד מטופל השיגדון?
בזמן התקף נעשה טיפול באמצעו משככי כאבים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים ותרופות אנטי דלקתיות נוספות כמו קולכיצין, כשמומלץ לתת את התרופות עד 12 שעות מזמן הופעת התסמינים.
בתקופות של שקט בין ההתקפים ניתן לתת טיפול מונע באמצעות תרופות להורדת רמת חומצת השתן כמו אלופורינול, אך תרופה זו צריכה להילקח באופן רציף כי הפסקת נטילתה יגרום לעליה משמעותית ברמת חומצת השתן והמצב יהיה אף חמור יותר מן המצב בו החל המטופל ליטול את התרופה. לכן, משתדלים למצוא פתרונות אלטרנטיביים כמו דיאטה מיוחדת.
כיצד עוזרת האירידיולוגיה באבחון שיגדון?
האירידיולוגיה, בניגוד לרפואה הקונבנציונלית, מחפשת מעבר לאבחון השיגדון והמקומות בהם יש עודף חומצת שתן, את שורש הבעיה- הסיבה לכך שהדבר נוצר, מדוע כמות מסויימת של חומצת השתן נשארת בגוף ומתמקמת באזור המפרקים במקום לצאת החוצה. באמצעות בדיקה מדוקדקת של גלגל העין ניתן לראות איפה ישנה בעיה בפירוק החומצות וסילוקן מהגוף.
האם, למשל, חסר אנזים כלשהו שנדרש לפירוק? בנוסף למציאת הסיבות להיווצרות השיגדון, ניתן לראות דרך גלגל העין גם כיצד השיגדון משפיע על מערכות אחרות בגוף כמו הלב לדוגמה וכך למנוע בעיות אחרות שיכולות להיווצר בעקבות השיגדון.
כיצד עוזרת האירידיולוגיה בטיפול?
האירידיולוגיה עצמה היא כלי אבחוני, אך האירידיולוג יכול להציע שילוב של טיפולים בהתאם למקור הבעיה אותו אבחן ובהתאם לחולשות פיזיולוגיות אחרות של אותו אדם. הכלים הטיפוליים אותם יכול האירידיולוג להציע הם שינוי תזונתי- הפחתת מזונות כמו בשרים או דגים מסויימים, הפחתת שתיית יין שמכבידה על הכליות והוספת מזונות אחרים שמקלים ותורמים.
בנוסף יכולות לעזור שיטות טיפול כמו הומיאופתיה, דיקור סיני או רפלקסולוגיה. מעבר לכך, האירידיולוג עובד בשיתוף פעולה גם עם הרפואה הקונבנציונלית- את ממצאי האירידיולוג מומלץ לתת גם לרופא המטפל שיציע טיפול משלים בהתאם לממצאים.