לפי הידוע לנו כיום ממחקרים, לא זו בלבד שצריכת מוצרי חלב מהווה גורם סיכון מפני התפתחות של מחלת גאוט, אלא שמוצרי חלב מסייעים לטיפול בסובלים מהמחלה. הכוונה היא בעיקר למוצרי חלב דלי שומן כמו לדוגמה גבינות רזות או יוגורטים למיניהם. עוד נמצא במחקר רחב היקף כי בקרב אנשים עם הצריכה הגבוהה ביותר של מוצרי חלב, ריכוז חומצת השתן בדם נמוך בממוצע בחצי מ"ג לדצ"ל בהשוואה לאנשים שצורכים את הכמות הנמוכה ביותר של מוצרי חלב.
כיצד ניתן להסביר את ההשפעה של צריכת מוצרי חלב דלי שומן על מחלת גאוט?
ככל הנראה ההשפעה של החלב על הסיכון לחלות במחלה ועל תסמיני המחלה קשורה להשפעה של שני חלבונים הנמצאים בחלב על הפרשת חומצת השתן מהכליות: לקטואלבומין וקזאין.
במחקר מפורסם שבחן את ההשפעה של חלבונים אלו על רמות חומצת השתן בדם ובשתן, נמצא כי לאחר צריכת החלבונים הנזכרים מעלה, רמות חומצת השתן בדם של הנבדקים הייתה נמוכה יותר בהשוואה לנבדקים שצרכו חלבון סויה ששימש לביקורת ולעומת זאת ריכוז חומצת השתן בשתן של הנבדקים שצרכו את החלבונים היה גבוה יותר.
לפי חוקרים מסוימים, החומצה האורוטית הנמצאת בשפע בחלב הפרה, היא היא הגורם לאפקט המגן מפני מחלת גאוט. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שחומצה זו מעודדת את הפרשת חומצת השתן מהדם דרך הכליות לשתן. המקורות העיקריים של החומצה למעט כמות זניחה הנוצרת על ידי חיידקי המעי הם מוצרי חלב, חלב פרה וירקות שורש בדגש על בצלים, סלקים, גזרים ושום.
ההשפעה האנטי דלקתית של מוצרי חלב
מעבר לכך שצריכת חלב מקושרת לעידוד ההפרשה של חומצת השתן ובעקבות כך לירידת רמות החומצה בדם, נראה כי החלב מסייע גם להפחתת מדדי הדלקת. לפי התיאוריה הרווחת כיום בקרב החוקרים המובילים בתחום, נראה כי ישנם מספר מרכיבים בחלב, המחזיקים בפעילות אנטי דלקתית. הכוונה היא בעיקר ל- glycol-macropeptide ו- סוגים שונים של שומנים המצויים בחלב.
לפיכך צריכת חלב עשויה לגרום לכך שהתגובה הדלקתית תהיה חלשה יותר בתגובה לגבישים הנוצרים במפרקים המעורבים במחלה.