התרופה קינרט, הידועה גם בשם הלועזי "אנקירנה" (Anakinra), מיועדת בעיקרו של דבר להתמודדות עם דלקת מפרקים שיגרונית.
היא עשויה להקל מאוד על הסובלים מהמחלה, שטיפולים אחרים לא סייעו להם, באמצעות דיכוי המערכת החיסונית, הגדלת הייצור של חלבוני הציטוקינים והקטנת התסמינים המזוהים עם המחלה תוך כדי.
אלא שמסתבר שלתרופה הזו יכולים להיות שימושים נוספים, כפי שעשוי לעלות מכמה מחקרים שפורסמו לאחרונה. במאמר הבא נציג את הקשר האפשרי בין התרופה לבין הקלת התסמינים של מחלת גאוט (שיגדון), גם היא משפיעה כמובן על מפרקי הגוף.
קווים לדמותה של מחלת גאוט
כצעד ראשון, חשוב להבין מול מה אנחנו מתמודדים. גאוט היא מחלה כרונית לא פשוטה, שבאה לידי ביטוי בהתקפים חוזרים ונשנים של דלקת מפרקים ובנוסף בכך עלול לפגוע בשלד ובכליות. מהלך ההתקף, האדם עלול לחוות תפיחות משמעותית של הגפיים – בעיקר כף הרגל – המלווים בכאב עז, המקשה מאוד על ההתמודדות. מכיוון שמדובר במחלה כרונית, אי אפשר להירפא ממנה לחלוטין. האדם למעשה עלול לחוות התקפי גאוט במשך כל חייו, כשהמטרה שלו היא להפחית ככל שניתן את התדירות שלהם ולהקטין את דרגת החומרה שלהם.
מנגנון ההיווצרות של מחלת גאוט הוא מטבולי בעיקרו, כלומר, קשור לחילוף החומרים בגוף. מבחינה מעשית המחלה נגרמת בדרך כלל עקב רמות גבוהות ובלתי תקינות של חומצה אורית בדמו של האדם. הסיכויים לאותן רמות גבוהות עולים מסיבות גנטיות או לחלופין בעקבות אורח החיים של האדם, במיוחד בכל הנוגע לצריכה מוגברת של מאכלים אשר בעקבות תוצרי הפירוק שלהם מצטברת בדם חומצה אורית בכמויות גבוהות.
כיצד קינרט יכולה לסייע בטיפול בגאוט?
הטיפול המסורתי במחלת גאוט מבוסס בדרך כלל על נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs), התרופה קולכיצין ובחלק מהמקרים גם סטרואידים. מחקר שנערך לפני כמה שנים ממליץ לשקול בחיוב גם שימוש בתרופה הביולוגית קינרט, וזאת במיוחד עבור חולים שאינם יכולים להשתמש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים או בקולכיצין מסיבות כאלה ואחרות, בעיקר מכיוון שהתרופה עלולה להיות מסוכנת עבורם או בעקבות כך שהיא התגלתה כבלתי יעילה עבורם.
כבר עוד לפני כתיבת המחקר הנוכחי, עלו מחקרים שראו לבדוק האם התרופה יכולה לסייע לחולי גאוט, ובאיזה אופן. הבעיה הייתה שהמחקרים האלו היו בעייתיים מבחינת המתודולוגיה שלהם, בעיקר מכיוון שהם לא כללו קבוצת ביקורת. המחקר הנוכחי, שהוצג ב-2019, התמקד ב-165 מטופלים שלא היו יכולים לקבל את הטיפול המסורתי שתואר מעלה.
המטופלים נחלקו באופן אקראי לשתי קבוצות: חלק מהם טופלו באמצעות קינרט (הזרקה יומית למשך חמישה ימים), והשאר על ידי הסטרואיד Triamcinolone (הזרקה חד פעמית). הממצאים הראו שמטופלים שקיבלו קינרט נטו להיות עם התגובה המהירה ביותר לטיפול, עם כאבים נמוכים יותר ורמות נמוכות של סממנים ביולוגיים דלקתיים בדם שלהם. עם זאת בשתי הקבוצות דיווחו באופן דומה על שיפור בעצימות הכאב, תוך 72 שעות.
אז מה צפוי לנו בעתיד?
המסקנה העולה מהמחקר היא שניתן בהחלט לשקול שימוש באנקינרה עבור חולי גאוט. זוהי מסקנה דומה לזו שעלתה ממחקר שנערך בהולנד קודם לכן, שבחן את התרופה לעומת הטיפול המסורתי בגאוט והראה שיעילות הטיפול באמצעותה לא נפל על הטיפולים המסורתיים.
עם זאת, ברור שיש עדיין דרך מחקרית לא קצרה על מנת שניתן יהיה להיות בטוחים שהתרופה יעילה ובטוחה לשימוש עבור חולי גאוט באופן גורף. המחקרים שתוארו כאן הם ראשוניים, וכללו בין השאר אוכלוסיית מחקר קטנה שקשה להסיק ממנה מידע גורף. ייתכן מאוד שבשנים הקרובות נדע יותר על הקשר בין תרופות דוגמת קינרט לבין מחלת גאוט.
לקריאה נוספת:
התועלת של Anakinra לטיפול בהתלקחויות גאוט (Rheumatology)) – E Med
The Biologic Medication Kineret Can Help Stop Gout Flares