שיגדון (הידועה גם בתור "גאוט", "פודגרה" או "מחלת העשירים") היא אחת ממחלות המפרקים השכיחות ביותר. המחלה, שנפוצה בעיקר בגיל מבוגר ומאפיינת יותר גברים בהשוואה לנשים, מבוטאת בהתקפים חוזרים ונשנים של דלקות מפרקים. כל התקף שכזה עלול לטמון בחובו כאבים עזים במפרק או בכמה מפרקים בגוף, אודם, נפיחויות ועוד סימפטומים. נפגע שכיח מאוד מהמחלה הוא בסיס הבוהן בכף הרגל, אם כי גם שלל איברים ומפרקים אחרים עלולים לחוות את תופעות הלוואי.
קיימים כיום טיפולים שונים למחלת השיגדון, כשחלק מרכזי בתמונה הטיפולית מקבלים כדורים שתפקידם הוא להפחית את רמות החומצה האורית בדם (המחלה נגרמת בפועל בעקבות עודף חומצה, המביא לשקיעת גבישי החומצה בנוזל המפרק), סטרואידים או תרופות מבוססות קולכיצין. הבעיה היא שלתרופות יש תופעות לוואי מגוונות וגם סיכונים בעת נטילה ממושכת או בלתי מבוקרת.
מהם יתרונות הטיפול באמצעות צמחי מרפא לסובלים משגדון?
בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים גילו את היתרונות הטבעיים – תרתי משמע – של צמחי מרפא. ניתן למצוא כיום צמחי מרפא הפועלים באופן חיובי על הגוף ברבדים שונים ומסייעים בהתמודדות עם מגוון רחב של בעיות, כולל כמובן שיגדון. יש לציין מראש שכמות המחקרים שנערכו לבחינת צמחי המרפא ביחס למחלה די נמוכה, אולם עדיין יש מספיק ממצאים ועדויות לכך שהצמחים עשויים להקל מאוד על הסובלים מהמחלה.
בין הצמחים אשר מזוהים עם טיפול במחלת גאוט בולטים במידה רבה צמחים הידועים באפקט נוגד הדלקת שלהם, דוגמת קערוריה סינית, קינמון או אנג'ליקה סינית. לצד זה תמצאו בתמונה הטיפולית צמחי מרפא המשמשים על תקן של נוגדי חמצון, ביניהם אפשר למנות את רוזמרין או גינקו דו עונתי.
על חשיבות התאמת תוכנית טיפולים אישית
למרות האזכור של צמחי מרפא נפוצים להתמודדות עם שיגדון, ההתאמה של פורמולות צמחי מרפא היא בעיקרו של דבר תהליך אינדיבידואלי הנעשה עבור כל מטופל באופן פרטני. בדרך כלל נקודת ההתחלה של המטופל תהיה אבחון מקיף שלו, הנעשה בהתאם לעקרונות הקיימים ברפואה המשלימה – אך עם פוטנציאל לשילוב בדיקות וממצאים משדה המשחק הקונבנציונלי. הרפואה הסינית מעניקה תשומת לב ניכרת לצמחי מרפא, כך שלאחר האבחון המגלה את הסיבות לחוסר האיזון, לעודפים, לחוסרים, לקור, לחום וכן הלאה: ניתן להתאים פורמולת צמחי מרפא ולשלב אותה עם טיפולים אחרים בשדה המשחק.
לא רק צמחי מרפא, גם שינויים נוספים באורח החיים
הרפואה הסינית בפרט והרפואה המשלימה ככלל רואים את גוף האדם כמקשה אחת, לעיתים תוך קשר הדוק בין הגוף לבין הנפש. המשמעות היא שכל טיפול חייב להתבצע ברבדים העמוקים ביותר של האדם ולכלול שינויים הכרחיים בשגרת ובאורח החיים. רק כאשר הוא יוכל לתפקד באופן ראוי, בצורה מאוזנת ובריאה – צמחי המרפא יוכלו לחולל במידה משביעת רצון את ה"קסם" שלהם עבור הגוף.
תזונה היא חלק מרכזי מאוד בהתמודדות של האדם עם מחלת השיגדון, בדומה לבעיות אחרות הקשורות למפרקי הגוף. ניתן בהחלט לבנות תפריט תזונתי המעניק משקל משמעותי לרכיבים הנחשבים יעילים מהבחינה הזו, דוגמת ויטמיני B על סוגיהם, ויטמין C, ויטמין E, חומצה פולית, אבץ, סידן, מגנזיום ועוד. מלבד הגדלת הצריכה של מאכלים העמוסים ברכיבים מהסוג הזה, אפשר לשקול באופן חיובי נטילת תוספי תזונה. גם כאן, רבים ימליצו על תוספים בעלי בסיס טבעי במלוא מובן המילה.
בחלק מהמקרים כולל הטיפול המלצות לטווח הקצר או הארוך. למשל מבחינת הרגלי אכילה: שתייה של מים מזוקקים בלבד, הגבלת צריכת הבשר, מאכלים העמוסים בקמח לבן או בסוכר מזוקק ועוד. עם זאת בדרך כלל הדגש הוא על שינויים מבוקרים והדרגתיים, כאשר דיאטות הכסאח למיניהן אינן מתאימות כדרך התמודדות עם מחלת השיגדון.
לקריאה נוספת:
Gout – CDC
Everything You Need to Know About Gout – Medical News Today
אולי יעניין אותך גם: